הכלל הוא כי הבעל חייב לספק את צרכיה של אשתו בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה בבית אביה. כלל נוסף הוא כי האישה "עולה עימו ואינה יורדת" - כלומר, עם נישואיה, זכאית האישה לאותה רמת חיים שהבעל מרשה לעצמו, אולם רמת החיים לא יכולה להיות נמוכה מזו שהאישה הורגלה אליה בבית אביה.
בפועל, בתי המשפט בוחנים את רמת החיים שנהגה בבית המשפחה לפני פרוץ הסכסוך – ובהתאם לכך יפסקו את מזונותיה של האישה. החריג – אם הבעל עצמו נהנה מרמת חיים גבוהה יותר מזו שנהגה בבית הצדדים לפני הסכסוך.
הקריטריונים לקביעת רמת החיים אליה הורגלה האישה:
להלן רשימה חלקית של קריטריונים בהם ייעזר בית המשפט על מנת לקבוע את גובה מזונותיה של האישה: