האתר שלפניכם מרכז מידע רב בתחום דיני המשפחה, ירושות וצוואות. המידע ממוין באופן פשוט ונוח (קטגורית "מידע"), וניתן לאיתור מהיר באמצעות מנוע החיפוש.
האתר כולל שלל עצות מעשיות לפעולה מידית שלך ומקצר את דרכך לעצה על-ידי מומחה. בכל שאלה אתם מוזמנים לפנות אלינו – בטלפון, בדוא"ל ואפילו בצ'אט.

כתבה שהתפרסמה עלינו ב- themarker

האישה טוענת שהיו גם היו יחסים אינטימיים ושהאב אף הבטיח להינשא לה..

האב לא הסכים לערוך בדיקת סיווג רקמות.

בפסק הדין מיום 21/5/09 חייבה השופטת וסגנית הנשיא נילי מימון את האב לשתף פעולה עם הבדיקה (תמ"ש (י-ם) 15132/08 ו.ק. נ' ר.א, אתר נבו).

השופטת נעזרת בתיקון לחוק המידע הגנטי משנת 2008 בו שונה המצב המשפטי שהיה קיים במשך תקופה ארוכה, ולפיו לא ניתן היה לחייב גבר בבדיקת אבהות בניגוד לרצונו, אלא סירובו לביצוע הבדיקה שימש כראיה לחובתו בתביעה שהוגשו כנגדו להכרה באבהות.

בחוק החדש נקבע שבית המשפט למשפחה רשאי לצוות על עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה גם בלא הסכמת הנבדק, בהתקיים תנאים מסוימים שמפורטים בחוק, ובאם שוכנע ביהמ"ש שיש סיכוי סביר שהטענה כי אדם קשור או אינו קשור בקשרי משפחה היא נכונה וניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.

מדובר על מקרה בו כל אחד מההורים הגיש תביעת משמורת על בנותיהם. השופט קבע שישנו הבדל תהומי בין הגרסאות שהעלה כל הורה. כך למשל, האב טען שבמשך השנים הוא זה שטיפל בבנות ואילו האם טענה את ההפך הגמור.

השופט קבע שבמקרה בו יש הבדל כה מהותי בין הגרסאות אין לו ברירה אלא למנות פקידת סעד לסדרי דין כדי שתברר את הדברים.

אבל, לאור העומס בלשכות הרווחה, וקביעת השופט כי "אין ספק כי אחד מן ההורים התובעים את המשמורת מצייר בפני בית המשפט תמונה שאין לה אחיזה במציאות של אותה משפחה", השופט מצא לנכון לפנות לצדדים ו"להזהיר" אותם לפני שהוא ממנה פקידת סעד.