התרת נישואין

הגדרה

"התרת נישואין" מוגדרת בחוק [חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969] ככל אחד מאלה: גירושין; ביטול נישואין והכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם.

חקיקה רלוונטית

חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.

על מי חל חוק התרת נישואין ?

התרת הנישואין רלוונטית רק כאשר מדובר ב"נישואי תערובת". כלומר, מצב בו כל אחד מבני הזוג הנשואים זה לזו משתייך לעדה דתית שונה. כך למעשה, אם שני בני זוג הם יהודים, או מוסלמים/דרוזים/נוצריים – יהא עליהם להתגרש בבית הדין הדתי שלהם, וחוק התרת נישואין לא חל עליהם.

איזה בית משפט מוסמך לבצע התרת נישואין:

לפי חוק התרת נישואין הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן על-פי הוראות החוק (כפי שנראה בהמשך) יש סמכות לבית דין דתי.

בית המשפט לענייני משפחה יפעל בהתאם לכללים הבאים:

אם מדובר ב"זוג מעורב" ואחד מבני הזוג הוא יהודי או מוסלמי או דרוזי או נוצרי או שהתעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לאחת הדתות הללו, או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות (כלומר, כל אחד מהם משתייך לדת אחרת שיש לה בית דין דתי מוכר בישראל: לגבי יהודים מדובר בבית הדין הרבני; לגבי מוסלמים – בית הדין השרעי; לגבי דרוזים – בין הדין הדתי הדרוזי; לגבי נוצרים – בית הדין הדתי של אותה עדה נוצרית) – סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה יפנה בכתב לראש בין הדין הדתי הנוגע בדבר (אם כל אחד מבני הזוג משתייך לעדה דתית מוכרת – צריך לפנות לשני בתי הדין הנוגעים בדבר), כדי שזה יקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי.

סמכות בית הדין הדתי:

1. ברגע שראש בית דין דתי קיבל פנייה מבית המשפט, הוא צריך למסור את החלטתו (אם יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי או לא) לבית המשפט ולבני הזוג, בתוך 3 חודשים (ניתן להאריך את המועד ב- 3 חודשים נוספים אם ראש בית הדין הדתי הודיע כי הדבר נדרש לצורך בירור העובדות).
2. במידה וראש בית הדין קובע כי יש צורך בגירושין, בית המשפט לענייני משפחה יעביר את הבקשה להתרת נישואין לבית הדין הדתי כדי שזה יקבע מועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין.
3. במידה שראש בית הדין קובע כי אין צורך בגירושין (או שלא נמסרה החלטה תוך 3 חודשים והמועד למסירתה לא הוארך או שחלפה התקופה שניתנה כאורכה), בית המשפט לענייני משפחה הוא זה שידון בבקשה להתרת נישואין וזאת בהתאם לכללי ברירת הדין (כפי שיפורטו בהמשך).

סמכות נשיא בית המשפט העליון:

למרות האמור לעיל, כל אחד מבני הזוג או היועץ המשפטי לממשלה יכולים להגיש בקשה לנשיא בית המשפט העליון שיורה כי סמכות השיפוט בבקשה להתרת נישואין תהיה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי. הנשיא יורה כן, אם ישתכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

הדין לפיו ידון בית המשפט לענייני משפחה (כללי ברירת הדין):

1. הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין, ולכן אם שני בני הזוג מסכימים להתגרש מלאכתו של בית המשפט מאוד קלה.
2. אם אין הסכמה להתגרש, בית משפט לעניני משפחה ידון בעניין לפי סדר ההעדפה הבא:
א. הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג;
ב. הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;
ג. הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג;
ד. הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין – ובלבד שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין.
3. אם אין דין שיחול לפי סעיפים 4-1, רשאי בית המשפט לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לו צודק בנסיבות הענין.

מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו

אולי יעניין אותך גם הסכם ממון