בדיקת מסוגלות הורית

 

בדיקת מסוגלות הוריתמהי בדיקת מסוגלות הורית:

בדיקת מסוגלות הורית מורכבת ממכלול של בדיקות ואבחונים ביניהם מבחני אישיות, מבחני משכל, ראיונות קליניים וכו'. הבדיקות נערכות הן להורים והן לילדים, בהתאם לנדרש.

מתי מבוצעת הבדיקה:
במקרים בהם בית המשפט מתקשה לקבוע מי מההורים יתפקד כהורה משמורן, עשוי בית המשפט להיעזר בבדיקת מסוגלות הורית.

ההחלטה באם לבצע את הבדיקה או לא תלויה, בין היתר, בשאלה האם ביצוע הבדיקה עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד בנסיבות המקרה.

להמחשת הדברים נביא את דבריה של כבוד השופטת יעל וילנר מביהמ"ש המחוזי בחיפה (בר"ע 450/06) בהחלטה מיום 8/11/06:

"ברגיל, הורים מסוגלים לגדל את ילדיהם. זוהי הנחה בסיסית אוניברסלית. החריג לכלל הם אותם הורים אשר מטעמים אלו ואחרים מתעורר לגביהם ספק בדבר מסוגלותם ההורית. לגבי חריגים אלה ואלה בלבד, יש מקום למנות מומחה לאיבחון מסוגלותם.

לעיתים עצם הפניית ההורים לאבחון פסיכולוגי לצורך קביעת התאמתם לשמש כהורים, פוגע קשות בתדמיתם וברגשותיהם, באשר יש בכך כדי להטיל ספק במסוגלותם ההורית. זאת ועוד, בדיקת מסוגלות הורית החודרת באופן משמעותי לצנעת הפרט של ההורים, על המאבחן לעמוד על ההיסטוריה האישית שלהם מיום לידתם, ולאבחן את אישיותם. לפיכך, יש הצדקה לקיומה של  בדיקה כזו, רק באותם מקרים חריגים בהם קיימת, בחומר המונח בפני בית המשפט, עדות ו/או אינדיקציה להיעדר מסוגלות הורית. אינדיקציה זו יכולה להתבסס על המלצות פקידת סעד, מצוקה ניכרת וממשית של הקטין שמקורה בבעיה בתפקוד ההורה המשמורן, או נסיבות אחרות מהן עולה כי ללא בדיקת מסוגלות הורית לא ניתן לקבל החלטה, לטובת הקטין, בתביעות הורים למשמורת על ילדיהם.    

הדברים מקבלים משנה תוקף במקרים של קטין אשר טרם מלאו לו שש שנים כמו במקרה דנן, וחלה לגביו חזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ה – 1965. במקרים אלה, בהיעדר אינדיקציות להיעדר מסוגלות הורית מצד האם, ממילא מחויב בית המשפט לקבוע כי המשמורת תהא לאם…".

בנוסף, בתמ"ש 59329/00 פלוני נ' אלמונית קבע כב' השופט גייפמן כדלקמן:

    "הוראה על ביצועה של בדיקת מסוגלות הורית אינה צריכה להיעשות כדבר שבשגרה. מדובר בתהליך אבחוני הכולל בדיקות שונות ביניהן בדיקות הנערכות במישרין לקטין. בית-המשפט כאביהם של קטינים מופקד על שמירת טובתם ועליו לבחון היטב, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, האם נדרשת בדיקת מסוגלות הורית אם לאו – האם יש צורך אובייקטיבי בעריכת הבדיקה.

    אין להעמיס על הקטין בדיקות פסיכולוגיות ללא צורך ורק כדי לרצות את אחד מהוריו. דברים אלה יפים שבעתיים כאשר הקטין כבר חווה בעבר אבחונים, בדיקות פסיכולוגיות ותצפיות".

"מסוגלות הורית משמעותה יכולתו של אדם להתעלות מעל עמדותיו ורגשותיו למען ילדו, והורה שאינו מאפשר את הקשר הטבעי שבין ילדו לבין ההורה האחר, … הרי שבהתנהגות זו הוא מפגין הלכה למעשה העדר מסוגלות הורית באופן שפוגע בטובת הקטין" (מתוך דבריה של כב' השופטת איריס ארבל-אסל בתמ"ש 56724-11-13).