התנגדות לצוואה

ישנם מס' מצבים שבהם מוגשות התנגדויות לצוואות. מדובר במצב שבו יורש מכוח צוואה הגיש בקשה לצו קיום צוואה, ואז מי שחש "מקופח" מאותה צוואה – מגיש התנגדות.

באילו מקרים ניתן להתנגד לצוואה?

כאשר קיים ספק לגבי כשירותו של המצווה לערוך צוואה:

סעיף 26 לחוק הירושה עוסק ב"כשרות לצוות" וקובע:

"צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה".

החוק קובע כי קטין, פסול דין ומי שאינו יודע להבחין בטיבה של צוואה – לא יכולים לערוך צוואה, ואם ערכו צוואה – הצוואה מבוטלת.

החוק פוסל לחלוטין את האפשרות שקטין יערוך צוואה. זה גם לא משנה אם הקטין כבר בגר בינתיים ולא שינה את הצוואה. גם אפוטרופוס לא יכול לאשרר צוואה של קטין. מה שקובע הוא גילו של האדם בעת עריכת הצוואה.


החוק גם פוסל את האפשרות שפסול דין יערוך צוואה. סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר פסול דין:

"אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניינים, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין".

כמובן שאין קושי להוכיח שהמצווה היה קטין או פסול דין בעת שערך את הצוואה, אולם לגבי השאלה אם המצווה ידע להבחין בטיבה של צוואה – זו כבר שאלה יותר קשה שכמובן תצריך הוכחה.

החוק לא מפרש מיהו שיודע או שלא יודע להבחין בטיבה של צוואה ובפסקי הדין ניתן למצוא מס' קריטריונים: אדם בעל דעה צלולה, מסוגל לזכור את היקף הרכוש שלו, מסוגל להבין שע"י עשיית הצוואה הוא מקנה למישהו זכות לקבל את רכושו לאחר מותו וכן מבין שהוא מדיר את יורשיו הטבעיים.

לא צריך שהצוואה תהיה סבירה והגיונית. ביהמ"ש בודק אם התנהגותו של המצווה מראה שהוא ידעה להבחין בטיבה של הצוואה.

הרבה פעמים צוואה שנערכה ע"י חולה נפש (שלא הוכרז כפסול דין) נפסלת מכוח סעיף 26.

כשמדובר בהתנגדות לצוואה בטענה שהמצווה לא היה כשיר (בשל היותו קטין, פסול דין או שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה), נטל ההוכחה רובץ לפתחו של המתנגד לקיומה של הצוואה.
 

פגמים פורמאליים וצורניים בצוואות:
סעיף 25 לחוק הירושה עוסק ב"קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה":

"(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.
(ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם:
(1) בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף 19 הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;
(2) בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;
(3) בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף 22 – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו;
(4) בצוואה בעל פה כאמור בסעיף 23 – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות".


במקרים הללו מי שמרגיש "מקופח" מהצוואה ינסה להיתלות בפגם או בחסר שקיימים בצוואה כדי להביא לפסילתה.
כלומר, החוק מדבר על גרעין של צוואה שצריך להתקיים ואז אם אין לביהמ"ש ספק באמיתותה של הצוואה, הצוואה תאושר גם אם יש בה פגם צורני. על מנת להבין מהן הדרישות הצורניות מכל צוואה וצוואה – ראה פרק "ירושה ע"פ צוואה".

דוגמאות לפגמים/חסרים בצוואה בכתב יד – צוואה שחסר בה תאריך או שאין תאריך על כל עמוד ועמוד; צוואה שחסרה בה חתימת המצווה או שהחתימה שונה מהחתימה של המצווה בדרך כלל; צוואה שמוכתרת בכותרת "צוואה בכתב יד" אך בפועל הצוואה מודפסת (ואין עדים).

אם מדובר בצוואה בעדים יש לשים לב שאכן 2 עדים חתמו ולא אחד מהם; העדים חתמו באותו מעמד שהמצווה חתם או במועד אחר; חתימת המצווה עצמו וכו'.

נטל ההוכחה לגבי סעיף 25 מוטל על מי שמבקש את קיום הצוואה (להבדיל מס' 26 לעיל שם הנטל על המתנגד לקיומה של הצוואה).

פגמים מהותיים בצוואות:
סעיף 34 לחוק הירושה עוסק ב"צוואה בלתי חוקית":

"הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה".

כאן יש לשים לב שאם יש צוואה שנראית לא כ"כ צודקת או לא סבירה – זה עדיין לא הופך אותה לבלתי חוקית, בלתי מוסרית או בלתי אפשרית. למשל, אם המצווה מנשל את יורשיו הטבעיים, זה לא הופך את הצוואה לבלתי מוסרית. ההדרה לכשעצמה אינה בלתי חוקית או אפשרית.

מצב שבו המצווה מתנה את הצוואה בביצוע עבירה פלילית – זו צוואה בלתי חוקית.
מצב שבו המצווה שולל או מגביל בצוואתו זכות למזונות – זו הוראה בלתי חוקית.
מצב שבו המצווה התנה כי בתו תזכה בירושה רק אם תתגרש מבעלה – זו הוראה בלתי מוסרית.
מצב שבו יש בצוואה הוראה לגבי נכס שכבר לא קיים – זו הוראה בלתי אפשרית לביצוע.

סעיף 35 לחוק הירושה עוסק ב"צוואה לטובת עדים":

"הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה".

מדובר בסעיף נוקשה. הסעיף קובע חזקה שאינה ניתנת לסתירה לפיה אם יש בצוואה הוראה שמזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח חלק בעריכתה או היה בן זוג של אחד מאלה – ההוראה לטובתו בטלה. החוק לא מאפשר לאנשים הללו לנקות עצמם מחשד ולא משנה איזו עדות הם יביאו שתומכת בגרסתם.

"מי שערך אותה"- הכוונה היא למי שלמי שביצע את פעולת העריכה של הצוואה, הפעולה הטכנית של הכנת המסמך, הניסוח המילולי. לפני זה יכולות להיות התלבטויות והתנסחויות אבל עדיין לא התחילה פעולת העריכה.

מי שהיה "עד לעשייתה" – הכוונה היא לעד בצוואה בעדים ולא סתם עד שנוכח בחדר.

מי ש"לקח באופן אחר חלק בעריכתה" – מי שלקח חלק בעריכת הצוואה מרגע שהתחילו לנסח את הצוואה. למשל, נהנה מצוואה שמסר לעוה"ד שניסח את הצוואה את תוכנה של הצוואה תוך כדי שהוא משנה מההוראות המקוריות של הצוואה או נהנה שניהל מו"מ עם המצווה ועוה"ד ושילם את שכר טרחתו של עוה"ד, הוחלפו טיוטות ועליהן הוראות בכתב ידו של הנהנה.

מומלץ: מי שנהנה מצוואה מוטב לו שלא יהיה מעורב בכל הקשור לעריכת הצוואה, לא יצור קשר עם עוה"ד, לא ישלם את שכר טרחתו, לא יסיע את המצווה לעוה"ד, לא ישוחח עם עוה"ד וכו'.

סעיף 30 לחוק הירושה עוסק ב"אונס, איום וכו":

"(א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.
(ב) הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה".

בסעיף זה לא נדרש שהמשפיע יהנה מהצוואה. ברגע שמוכח כי הצוואה נעשתה תוך השפעה בלתי הוגנת (ולא משנה מי המשפיע) – היא בטלה.

ביהמ"ש יקבע כי צוואה נעשתה תוך השפעה בלתי הוגנת תוך בדיקת מצבו הפיסי של המצווה, מצבו הנפשי, מידת חולשתו, מידת התלות שלו בזולת, בדידותו וניתוקו מהסביבה, מערכת הקשרים בינו לבין האדם שהוא נזקק לו. כל אלו יכולים להצביע על אובדן השליטה ברצון של המצווה.

הקושי הוא מהו קו הגבול בין שני המצבים – מתי נאמר שמישהו אומנם השפיע על המצווה אבל לא מדובר בהשפעה בלתי הוגנת אלא בסה"כ בהכרת תודה? ומתי נאמר כי נוצרה תלות על מנת לקבל פרס?
 

נטל ההוכחה לגבי סעיף 30 רובץ לפתחו של המתנגד לצוואה.